מדיניות בריאות
המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה
המרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות
מדיניות גנטית וביו-אתיקה
צוות היחידה
מחקרי ביואתיקה
מחקרי מדיניות גנטית
קבוצת דיון בריאות, ביואתיקה וחברה
דיונים אתיים
DIRECT-TO-CONSUMER GENETIC TESTING: ETHICAL–LEGAL PERSPECTIVES AND PRACTICAL CONSIDERATIONS גירסה להדפסה

הבדיקות הגנטיות DTC משווקות בשלושה אופנים:

1) ערכות בדיקה עצמיות -( home / self-test kits)

2) שירות דגימה עצמית ומשלוח לאנליזה במעבדה - self-testing mail order לבדיקת מחלות / מאפיינים גנטיים נבחרים

3) שירות סקירה גנומית רחבה - שירות המספק (לאחר דגימה עצמית ומשלוח לאנליזה במעבדה) 'פרופיל' גנטי אישי ומאפשר התעדכנות ישירה באמצעות אתר החברה באינטרנט.

מאפייני הבדיקות: משווקות לצרכן על-ידי חברות מסחריות ומפורסמות באמצעות פרסום ישיר

(Direct-to-consumer advertising). כך נחשף הצרכן לקיומן של הבדיקות באמצעות פרסומים בלתי-מאוזנים המפריזים ביתרונותיהן וביעילותן, תוך הפחתה בתיאור הסיכונים והחסרונות שלהן); לרוב אינן מצריכות הפניית רופא; לעיתים מבוצעות הבדיקות במעבדות ללא רישוי מתאים (בארה"ב - מעבדות שאינן CLIA certified, דהיינו - אינן מאושרות על-פי חוק ה - CLIA   שמטרתו הבטחת איכות במעבדות); אינן מלוות בייעוץ גנטי הולם ורובן אינן עוברות הליכי בקרת איכות, טרם שיווקן לצרכן, דבר הפוגע באמינותן הן מבחינת ה - clinical validity והן, מבחינת ה - analytical validity שלהן.

 

ערוץ השיווק העיקרי של הבדיקות הגנטיות DTC הוא רשת האינטרנט. לעובדה זו מס' השלכות: תפוצה רחבה ביותר; נגישות הבדיקות לָכל (היעדר תיווך); חציית סמכויות שיפוט (Jurisdictions)  המצריכה הפעלת כללי ברירת דין  (Choice of Law)מורכבים. נראה כי תחום זה, הינו אחד האתגרים המרכזיים עימם תידרש להתמודד הרגולציה בזירה הבינלאומית.

 

תופעה זו של שיווק וצריכת בדיקות גנטיות DTC, משקפת נאמנה את המגמה העכשווית, של הגברת אחריותו האישית של הפרט לבריאותו וניהולו את סיכוני הבריאות של עצמו, כמו גם מגמות נוספות. עצם הבדיקות ושאלת הרגולציה שלהן מהוות נושא לדיון סוער למדי במדינות המפותחות, במסגרתו נבחנים: טיעונים בעד ונגד שיווקן של הבדיקות באופן בו הן משווקות כיום; השלכות אתיות-משפטיות-חברתיות של בדיקות אלו, כגון: הטעיית צרכנים, דגימה ובדיקה של קטינים, שימוש בהיעדר הסכמה מדעת ושלא כדין בבדיקות ובמידע המתקבל מהן, הפלייה גנטית על סמך תוצאות הבדיקות הללו, הפרת הזכות שלא לדעת (מידע גנטי-רפואי אודות עצמך), פרטיות וחיסיון מידע גנומי אישי וכיו"ב; והאם וכיצד יש להסדיר שיווקן והשימוש בהן - מקצועית ומשפטית. כל אלה זוכים לדיון נרחב במאמר המקושר.



המאמר פורסם ב: Medical Law Review





חזור