אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מנהלת היחידה
צוות היחידה
מחקרים
פרסומים
ONCOR - חולים אונקולוגים בצל הקורונה
מרכז ידע בנושא קרינה בלתי מייננת
מחלות לב וכלי דם
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
קשר אפשרי בין מגורים בקרבת תחנת דלק ובין היארעות לוקמיה חריפה באוכלוסיית היהודים בישראל גירסה להדפסה

רקע

לוקמיה חריפה Acute Leukemia) AL) שייכת לקבוצת המחלות הממאירות של מערכת הדם, המאופיינות בשגשוג מוגבר של תאים, שרידות ממושכת ו/או הפרעה בתהליך התמיינות של תאי אב לתאי דם. המחלה כוללת שתי תתי-אבחנות עיקריות:

Acute Myeloid Leukemia) AML ) ו- ו-Acute Lymphoblastic Leukemia) ALL) .

 

AML היא האבחנה הנפוצה ביותר של לוקמיה במבוגרים, ומהווה כ-25% מכלל מקרי הלוקמיה בעולם המערבי. היא שכיחה יותר בגברים (יחס נשים:גברים של 1:1.48), ומהווה 65.7% מכלל אבחנות AL. באופן כללי, ניתן לראות עליה בהיארעות AML עם העלייה בגיל.

בישראל, על- פי נתוני הרישום הלאומי לסרטן לשנת 2009, נצפו הבדלים בהיארעות המחלה בין גברים ונשים ובין יהודים ללא יהודים; שיעור היארעות AML בקרב גברים יהודים עמד על 3.44/100,000 לעומת 3.14/100,000 בנשים יהודיות. שיעור היארעות AML בקרב גברים לא יהודים עמד על 2.35/100,000 לעומת 2.53/100,000 בנשים לא יהודיות. השיא בהיארעות נצפה בקבוצת הגיל 75+.

 

אבחנת ALL נפוצה יותר בילדים. בארה"ב, המחלה אחראית ל-78% ממקרי הלוקמיה בקבוצת הגיל 15-0 שנים, עם שיעור היארעות של 1.73/100,000 שנצפה בין השנים 2007-2001. בדומה ל-AML, גם ALL נפוצה יותר בזכרים (יחס של 1:1.33) ומהווה 31% מכלל מקרי ה- AL בארה"ב. התחלואה בלוקמיה בילדים נמצאת במגמת עליה של כ-0.7% לשנה, כאשר עיקר העלייה נצפית באבחנת ALL (עלייה בשיעור של 1.4%-0.9% בשנה). בישראל, שיעור היארעות ALL בקרב גברים יהודים עמד על 1.04/100,000 בשנת 2009 לעומת 0.94/100,000 בנשים יהודיות. שיעור ההיארעות בקרב גברים לא יהודים היה 1.43/100,000 לעומת 0.8/100,000 בנשים לא יהודיות. השיא בהיארעות נצפה בקבוצות הגיל הצעירות 4-0 ו- 9-5.

 

גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות AML במבוגרים הם כימותרפיה, קרינה מייננת, עישון וחשיפה כרונית למינונים גבוהים של בנזן. גורמי סיכון להתפתחות AML בילדים כוללים תסמונות גנטיות מסוימות, קרינה מייננת וכימותרפיה. גורמי סיכון מבוססים ל-ALL בילדים, הם קרינה מייננת ותסמונות גנטיות מסוימות.

 

בנזן C6H6 הוא חומר אורגני ארומטי המופק מנפט גולמי, ומשמש בתעשייה כממס. בנזן נמצא באוויר בפאזה הגזית וחדירתו לגוף האדם מתרחשת בעיקר דרך מערכת הנשימה. חשיפה כרונית לריכוזים גבוהים של בנזן, מעל  (10ppm (32mg/m3 בנסיבות תעסוקתיות, נחקרה רבות במאה האחרונה והוכחה כקשורה ללוקמיה.

בעקבות ממצא זה, נכלל הבנזן החל משנת 1982, בקבוצת המסרטנים הוודאיים (Group 1- carcinogenic to Humans) בפרסומי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC).

בשנת 2009, קבעה קבוצת עבודה של ה-IARC כי ישנן ראיות מספקות sufficient evidence)  שהבנזן הוא חומר מסרטן הגורם ל- AML, וכי הראיות למעורבותו בסוגים נוספים של לוקמיה, ביניהם ALL, מוגבלות (limited evidence).

 

הריכוזים הגבוהים ביותר של בנזן באזורים עירוניים נמצאים בקרבת כבישים ראשיים או תחנות דלק, כפי שעולה ממדידות של פיזור מרחבי של החומר. מקורו של עודף הבנזן בסביבת תחנות דלק הוא באידוי המתרחש בעת מילוי מאגרי הדלק בתחנות, ובעת תדלוק מכוניות. בנוסף, דליפות ממאגרי דלק תת קרקעיים בשטחי התחנות, עלולות לחשוף את המתגוררים בסביבתן לרמות גבוהות יחסית של בנזן (0-42ppm  (0-136 mg/m3 .

תרומת תחנות הדלק לריכוזי הבנזן באוויר בסביבה עירונית היא משמעותית, ומשפיעה בטווחי רדיוס של 100 מ' לערך. על פי תקנות של משרד הפנים- תמ"א 18 סעיף 15- המרחק המינימלי של תחנת דלק מבניין מגורים נקבע ל- 40 מ' בלבד, וממבנה ציבורי 80 מ'.

על פי נתונים שהתקבלו ממנהל הדלק, נכון לפברואר 2012 פעלו בישראל כ-1,100 תחנות דלק.

 

חשיבות המחקר

המחקר יתרום לגוף הראיות המצומצם הקושר מגורים בקרבת תחנות דלק וסיכון עודף להתפתחות AL. מחקר זה עשוי להשפיע על חקיקה הנוגעת למיקום תחנות דלק בישראל.

 

מטרת המחקר

לבחון קשר אפשרי בין חשיפה למינונים נמוכים של בנזן כתוצאה ממגורים בקרבת תחנת דלק ובין הסיכון לפתח לוקמיה חריפה באוכלוסיית היהודים בישראל.השוואת מדד איכות חיים בין נשים שחלו בסרטן שד ושרדו כ-10 שנים לאחר האבחנה ובין נשים הדומות להן בגיל ובאזור מגורים, ללא היסטוריה של סרטן כלשהו.


שיטות

קבוצת המקרים כללה את כל חולי AML היהודים אשר אובחנו בישראל בין השנים 2011-2007 (n= 839), ואת כל חולי ALL היהודים אשר אובחנו בישראל בין השנים 2011-2005 (n= 551), על פי נתוני מאגר הרישום הלאומי לסרטן.

 

קבוצת הביקורות כללה מדגם אקראי ממרשם התושבים של אנשים שלא חלו בלוקמיה, אשר זווגו למקרים ביחס של 1:2, על פי מין ושנת לידה ±5 שנים לגילאי 19+, ו- ±2 ל-≤ 18 (n= 2770).

 

הערכת החשיפה נעשתה על ידי חישוב מרחקי כתובות המגורים של משתתפי המחקר מתחנות דלק. תחנות הדלק שימשו כסמן לחשיפה לבנזן. חישוב המרחקים נעשה באמצעות תוכנת GIS, ע"י תרגום כתובות לנקודות ציון גיאוגרפיות, שילוב נקודות הציון עם מיקומי תחנות הדלק, וחישוב מרחק מתחנת הדלק הקרובה ביותר. בנוסף, באם נמצאה יותר מתחנה אחת בטווח של עד 500 מ' מכתובת מגורים, חושבו מרחקים מכל תחנות הדלק בטווח זה.

הבדלים בין חשיפה בקבוצת המקרים בהשוואה לביקורות נמדדו עבור 5 סמני חשיפה:

1) קיום חשיפה במרחק של עד 200 מ', 2) מרחק כתובת המגורים מתחנת דלק, 3) מספר תחנות דלק אליהן היה משתתף חשוף, 4) מספר חודשי חשיפה, 5) סמן המרחק ההופכי (Inverse distance). נערכו מודלי רגרסיה לוגיסטית להערכת הקשר בין חשיפה לתחלואה, בתקנון משתנים בלתי תלויים של מין, גיל, צורת ישוב ומצב סוציו-אקונומי מהם נגזרו יחס צולב (OR) ו95% רווח בר-סמך.


תוצאות

  • פרופורציית החשופים לתחנות דלק במרחק של עד 100 מ' הייתה 1.5% בלבד בכלל אוכלוסיית המחקר (0.8% במקרים ו-1.8% בביקורות). במרחק של עד 200 מ' מתחנות דלק נמצאו 6% חשופים.

  • בשונה מהשערת המחקר, לא נצפה קשר בין חשיפה לתחנות דלק במרחק של עד 200 מ' ובין תחלואה בלוקמיות חריפות מסוג AML או ALL.

  • אומדני הקשר בין חשיפה לתחלואה היו ( OR=0.81 (95% CI 0.6-1.2                             ו- ( OR=1.19 (95%CI 0.7-1.9 ללוקמיה מסוג AML ו- ALL, בהתאמה.

  • בניתוחים שנערכו לפי קבוצות גיל , היחס הצולב ל- AML לא השתנה עבור אוכלוסיית המבוגרים (18+ שנים) והיה מעט נמוך יותר לאוכלוסיית הילדים (0-17 שנים): 0.73 (95%CI 0.1-3.9). באבחנת ALL רוב סמני החשיפה שנבחנו הראו כי מקרים היו חשופים יותר לתחנות דלק בהשוואה לביקורות, והאומדים לקשר בין חשיפה לתחלואה שנמצאו היו גבוהים מ-1. היחס הצולב היה מעט גבוה יותר בילדים (2.4 1.24 ;95%CI 0.7- ו- 1.1 ;95%CI 0.5-2.3 לילדים ומבוגרים בהתאמה), אולם באף אחד מהניתוחים לא הושגה מובהקות סטטיסטית.


מסקנות

על אף שבמחקר זה לא נמצא קשר בין מגורים בקרבת תחנות דלק ובין תחלואה ב-AML, ונצפתה רק אינדיקציה לעלייה קטנה בסיכון לתחלואה ב- ALL, לא ניתן לשלול על בסיס תוצאות אלו כי יתכן ומגורים בקרבת תחנות דלק כן מהווים גורם סיכון לתחלואה בלוקמיות חריפות בילדים, כפי שדווח בעבר במחקרים בנושא. נדרשים מדגמים גדולים יותר, ושיטות מדויקות יותר להערכת חשיפה אישית לבנזן, תוך נטרול גורמי סיכון נוספים.

חזור