אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
צוות
מחקרים בתחום היבטים פסיכוסוציאליים
פרויקטים מוזמנים
פרסומים
מחלות זיהומיות בקהילה
חקר מגמות בהתייחסות הציבור הישראלי להמלצות מערכת הבריאות גירסה להדפסה

חוקרים:

ברוך ולן, גיורא קפלן, ליאת לרנר-גבע

 

רקע:

פרויקטים לאומיים לקידום בריאות תופסים היום מקום מרכזי באינטראקציה בין הממסד לציבור. אבות-הטיפוס למסעות ההסברה בתחום בריאות-הציבור היו המערכות לעידוד ההתחסנות. לפיכך, חקר מגמות בהיענות לחיסון יכול לשמש כלי לבחינת יחסי-הגומלין בין הממסד-הרפואי לציבור בישראל. ישראל היוותה במשך שנים דוגמא להיענות גבוהה לחיסונים, אך לאחרונה מסתמנות מגמות לירידה בהיענות זו. שיא המגמה התבטא בהתעלמות הציבור מהמלצות משה"בר לחיסון נגד שפעת-החזירים. תופעה זו מעידה על מורכבות בהתייחסות הציבור להנחיות מערכת הבריאות ומורה על צורך לבחון את הנושא.

 

מטרות:

  • חקר מגמות בנכונות הציבור להיענות להמלצות הממסד בתחום בריאות-הציבור.
  • בדיקת התייחסות הציבור להמלצות לקידום בריאות, חיסוני השגרה ובדיקות-סיקור.
  • בחינת התייחסות הציבור להמלצה הספציפית לחיסון נגד שפעת החזירים.
  • זיהוי ואפיון קבוצות "קונפורמיות", "ספקניות" ו-"סרבניות" בקרב הציבור.
  • אפיון האוכלוסייה שמתנהלת בקונפורמיות מול מרבית המלצות הבריאות, אך לא נענתה לחיסוני שפעת החזירים.

 

השערות:

  • המניעים העיקריים לאי-היענות להמלצות יהיו: פאסיביות, אי-אמון, חרדה, אידיאולוגיה/דת.
  • המניע העיקרי לאי-היענות למרבית ההמלצות בתחום הבריאות תהיה הימנעות פאסיבית.
  • מרכיב אי-האמון יבלוט בחוסר ההיענות לחיסון נגד שפעת חזירים.
  • שיעור ההיענות להמלצות השונות ישתנה לפי פרופיל דמוגראפי וסוציו-אקונומי.

 

סוג המחקר:

המחקר יתבסס על סקר עמדות טלפוני במדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל (=n2000) באמצעות שאלון מובנה.

 

עיבוד הנתונים:

יכלול השוואות חד-משתניות באמצעות מבחני chi-square או Fisher-exact test לתיאור התנהלות הפרט, ומודל רב משתני לתיקנון פרופיל דמוגראפי וסוציו-אקונומי.

 

תרומת המחקר:

התייחסות הציבור לחיסון שפעת-החזירים עשויה להשליך רוחבית על קידום הבריאות בישראל. חוסר-ההיענות לחיסוני שפעת-החזירים יכול לשקף מגמות חברתיות עכשוויות (פיחות בסולידריות, היסדקות האמון במערכת-הבריאות, דחיית פטרנליזם), או לנבוע ממאפיינים ייחודיים לשפעת החזירים (אי-ודאות לגבי המחלה והטיפול, מסרים לא ברורים של הממסד, חוסר-תואם בין הרופאים למשה"בר). אם מדובר בתופעות ייחודיות, יש לזהותן כדי לא לחזור על השגיאות בעתיד. אם מדובר בהתחזקות של מגמות כלליות, יש לזהותן כדי לאמוד את השפעתן על תוכניות עתידיות לקידום-בריאות.

 

המלצות אפשריות:

הבנת התייחסות הציבור לתוכניות ההתחסנות לשפעת החזירים תאפשר הערכות נכונה לתגובות הציבור להנחיות תומכות-בריאות בעתיד. המחקר יהווה בסיס להגדרה מעודכנת של השיח בין הממסד לציבור, שיח שיכבד עקרונות אתיים מוסכמים ובו בזמן יביא לתשואות מירביות.

 

פרסומים:

 

Velan B, Boyko V, Shenhar G, Lerner-Geva L, Kaplan G. Analysis of Public Responses to Preparedness Policies: The Cases of H1N1 Influenza Vaccination and Gas Masks Distribution. Israel Journal of Health Policy Research 2:11, 2013

 

Velan B, Boyko V, Lerner-Geva L, Ziv A, Yagar Y, Kaplan G. Individualism Acceptance and Differentiation as Attitude Traits in the Public's Response to Vaccination. Human Vaccines & Immunotherapeutics. 2012; 8-9: 1-11

 

Velan B, Kaplan G, Ziv A, Boyko V, Lerner-Geva L. Major motives in non acceptance of A/H1N1 flu vaccination: The weight of rational assessment. Vaccine. 2011; 29:1173-1179

 

חזור