אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
צוות
מחקרים בתחום היבטים פסיכוסוציאליים
פרויקטים מוזמנים
פרסומים
מחלות זיהומיות בקהילה
בריאות ומדינת הרווחה: האמנם בריאות מעל הכל? גירסה להדפסה

חוקרים:

ד"ר גיורא קפלן

 

רקע:

בשנים האחרונות נבחנו בעולם ובישראל אפשרויות שונות של מימון, הספקה וארגון שירותי

הבריאות כמעט אך ורק מזווית הראייה הכלכלית של יעילות ועלויות. ואולם, האופן שבו חברה

מטפלת בנושא הבריאות מושפע גם מהקונטקסט החברתי והתרבותי. בריאות היא מושג מורכב ורב-ממדי והיא ערך חברתי תרבותי לא פחות משהיא מצב פיזיולוגי. המשבר בשירותי הבריאות בדורנו -מיוחס לגורמים דמוגרפים ולהתפתחות המואצת בטכנולוגיה הרפואית, אך גם לסיבות סוציו-פוליטיות ותרבותיות, כגון התפתחות הצרכנות הכללית (Consumerism) והרחבת היקף האוכלוסייה המבוטחת. האם בריאות הינה מוצר שמחירו ואיכותו צריכים להיקבע בשוק החופשי או שמא בריאות הינה ערך וזכות בסיסית של כל אדם? האם המדינה צריכה להתערב ב"שוק הבריאות"? האם המדינה אחראית לכך שהזכות לבריאות תינתן באופן יעיל, צודק ושוויוני? מחקר זה עוסק בקיצוב ובחלוקת משאבים, בשלב ראשון חלוקת תקציב המדינה ובשלב שני חלוקת משאבים בתחום הבריאות. קיצוב וקביעת עדיפויות אינם נעשים רק על בסיס שיקולים טכנולוגים, מקצועיים וכלכליים. היות ושיקולים ערכיים וחברתיים ממלאים תפקיד מרכזי בקביעת העדיפויות, יש צורך לשמוע את הציבור בסוגיות אלו.

 

מטרות:

המחקר בחן את :

  • החשיבות שהציבור בישראל מייחס לבריאות יחסית לתחומי חיים אחרים, במישור הפרטי ובמישור הלאומי/חברתי.
  • הציפיות מהשלטון בתחום הבריאות בהשוואה לתחומים אחרים.
  • החשיבות היחסית שהציבור מייחס למרכיבים שונים של שירותי הבריאות, בחלוקת המשאבים במערכת הבריאות ובביטוח האישי.
  • הקשר בין עדיפויות במישור האישי לעדיפויות במישור הציבורי.
  • תפיסת הציבור את זכויותיו בבריאות.
  • הבדלים בעמדות בין שכבות שונות בציבור הישראלי.
  • היכרותם של מקבלי החלטות במערכת הבריאות את עמדות הציבור בסוגיות השונות.

 

שיטות:

סקר טלפוני של מדגם מייצג של אוכלוסיית מדינת ישראל הבוגרת. רואיינו 1,225

אנשים. בנוסף, נערכו ראיונות פנים-אל-פנים עם 21 מקבלי החלטות בכירים.

 

 

מימצאים:

רוב הציבור הישראלי איננו מציב את בריאות מעל הכול כאשר הוא נדרש לבחור צורך בריאותי לא "דרמטי" מול צרכים משפחתיים אחרים (מדידה ייחודית למחקר זה). ברמה של מדיניות לאומית, הציבור מעניק עדיפות לחינוך ולבריאות מעל ביטחון, תשתיות, תמיכה בנזקקים, והפחתת מיסים. לגבי הציפיות מהשלטון בתחום הבריאות, רוב הציבור בחר במצב הקיים של

ביטוח בריאות ממלכתי. כקני מידה להשוואה נבחרו שני תחומים: פנסיה והשכלה גבוהה. השקפת הציבור בתחום שירותי הבריאות איננה שונה באופן משמעותי מהשקפתו בתחומים האחרים, אולם כמחצית האוכלוסייה בחר אפשרויות שונות בשלושת התחומים. מבין מרכיבים נבחרים של שירותי בריאות בחלוקת המשאבים הלאומית, 'בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות' ו- 'טיפול סעודי לקשישים' קבלו עדיפות בולטת בציבור. אותם מרכיבים נבחרו גם בחיים הפרטיים (ביטוח משלים אישי) בצורה בולטת עוד יותר. בקרב מחצית האוכלוסייה לא הייתה התאמה בחשיבות שהעניקו לתחום הבריאות בחייהם הפרטיים וברמת המדיניות הלאומית. הנטייה הייתה להעניק תוספת תקציבית לבריאות גם אם בחייהם הפרטיים לא יחסו לה עדיפות גבוהה מאוד. בחינת העדפות בחלוקת המשאבים בתוך מערכת הבריאות על פי הבחירה בביטוח האישי, מראה שבקרב 35% עד 50% מהציבור לא הייתה חפיפה בין העדפות האישיות ללאומיות. ממצא חשוב בעבודה זו היא שבניגוד להשערות, העמדות של הציבור בסוגיות המועלות בסקר לא משתנות באופן משמעותי בסקטורים שונים של האוכלוסייה.

מקבלי ההחלטות הבכירים שרואיינו אכן ידעו איזה תפקיד הציבור מצפה מהממשלה למלא בתחום הבריאות, אך הצליחו פחות לחזות לאלו תחומים בבריאות העניק הציבור עדיפות (ייחודי למחקר זה).

 

מסקנות:

על פי מחקר זה ניתן להתייחס בספקנות לבסיס האמפירי של האמירה המקובלת "בריאות מעל הכל". תחום הבריאות עומד בתחרות עם תחומי חיים אחרים וכאשר מתייחסים לכל הספקטרום של בריאות, ולא רק לקצה הדרמאטי של סכנת חיים מיידית או סבל רב, הוא איננו ייחודי או בעל קדימות אוטומטית מעל תחומי חיים אחרים. כאשר חייבים להתמודד בו זמנית עם צרכים שונים, העדיפות תיקבע על פי הצרכים הספציפיים בזמן נתון, ללא עדיפות אוטומטית לצרכים הקשורים לבריאות מעל צרכים מתחומי חיים אחרים, הן בחיים האישיים, הן בחלוקת המשאבים הלאומיים והן ברמת המעורבות הרצויה של השלטון. הממצאים מראים שחלק גדול בציבור מבחין בין צרכיו ועדיפויותיו האישיות לבין צורכי הכלל. הממצאים תואמים את הגישה התיאורטית לפיה תגובתם הפוליטי של אזרחים מושפעת מאידיאולוגיה ומשיפוטם את המצב הקולקטיבי ולא דווקא מצרכיהם הפרטיים.

בכל העולם יש נטייה גוברת לשמוע את רחשי ליבו של הציבור בקביעת מדיניות בכלל ובתחום

הבריאות בפרט. מקבלי החלטות לעיתיים קרובות מניחים שהם יודעים את עמדות הציבור ויכולים לייצג אותם. מידע מהסוג המוצג בסקר זה צריך להוות אחד מבין השיקולים הרבים המשפיעים על קבלת ההחלטות. גם כאשר מתקבלת החלטה המנוגדת לדעת הציבור, מידע זה חשוב כדי לתכנן את אסטרטגית הפעולה הנדרשת ביישום ההחלטה.

 

פרסומים:

 

Kaplan G, Baron-Epel O. Personal needs versus National needs: Public attitudes regarding health care priorities at the personal and national levels. Israel Journal of Health Policy Research 4:15, 2015

 

Kaplan G, Baron-Epel O. The public's priorities in health services. Health Expectations doi:10.1111/hex.12064, 2013

 

חזור