אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
צוות
מחקרים בתחום היבטים פסיכוסוציאליים
פרויקטים מוזמנים
פרסומים
מחלות זיהומיות בקהילה
התייעצות ציבורית ככלי עזר בקבלת החלטות בבריאות גירסה להדפסה

חוקרים

פרויקט "בריאות בכיכר" משלב תחומי מומחיות שונים ושותפים לו מספר חוקרים בכירים:

  • ד"ר אורנה טל, החוקרת הראשית בפרויקט, חוקרת בכירה בתחום טכנולוגיות של בריאות וסגנית מנהל בי"ח אסף הרופא
  • ד"ר גיורא קפלן, ראש תחום היבטים פסיכוסוציאליים של הבריאות, מכון גרטנר
  • ד"ר ברוך ולן, חוקר ומומחה עתיר ניסיון בתורת החיסון על היביטיה השונים (המכון למחקר ביולוגי, אונ' הרווארד, אונ' רוקפלר). בשנים האחרונות עוסק באספקטים האתיים והחברתיים של החיסון תוך התמקדות בחקר ההענות של הציבור הישראלי לתוכניות חיסון שונות
  • ארנונה זיו, מנהלת היח' למידע ומחשוב, מכון גרטנר
  • ירון קונלי, סוציולוג ומנתח רשתות, מכון גרטנר

 

רקע

פרויקט "בריאות בכיכר" נולד מתוך הרעיון כי כל מנגנון משילות במדינה דמוקרטית, לרבות מערכת הבריאות, חייב להקים מנגנון להידברות אינטראקטיבית עם הציבור אותו הוא משרת. בעידן בו הרשת פתוחה וחופש הביטוי נתפס כמובן מאליו, אנשים רבים בחברה הישראלית מעוניינים להשתתף בדיונים הקשורים לתחום הבריאות, שכן מערכת הבריאות מתמודדת עם הצרכים הבסיסיים של האדם, משפחתו והחברה כולה.

כיום, התובנות העומדות בפני קובעי מדיניות הבריאות לגבי השקפות הציבור הן מעטות ודלות, ואילו הציבור עצמו לא מרגיש שיש לו חלק בעיצוב גורלו, דבר המהווה כשל חברתי ואתי. הפרויקט נועד לבחון מנגנונים שונים, שיאפשרו להעביר את דעת הקהל ואת תובנות הציבור הרחב, למקבלי ההחלטות בתחום הבריאות, כחלק מתהליך גיבוש מדיניות בנושאים שונים. לצורך הגשמת מטרה זו, התגייסה קבוצת חוקרים ומומחים מובילים בתחומם לפיתוח כלי שיח ציבורי.

 

יעדים

ריבוי ערוצי תקשורת בין הציבור לממשל, יסייע בפיתוח מתודולוגיה וכלים של אוריינות שיתופית, חינוך של הציבור לתקשורת מול הממשל, וקידום הרגלי אזרחות מועילה. בנוסף, על מנת לגבש את מדיניותה במידה הולמת, מערכת הבריאות זקוקה לדעת הקהל של האזרחים .

 

מטרות

  • להבין את עמדות הציבור בסוגיות שונות הכרוכות בקביעת עדיפויות, בהתנהגות הציבור ועוד.
  • להבין את אופי הסוגיות שעמן מתמודדת מערכת הבריאות לעומקן, במצבים בהם עמדת הציבור אינה ידועה, או אינה תואמת את עמדת המערכת או כאשר הסוגיות כרוכות בדילמות ערכיות בו בזמן שבסיס הידע לגביהן דל.
  • לזהות צורת-שיח לאופטימיזציה של דיאלוג-ציבורי המתאים למתאר החברה הישראלית ולסוגיות רפואיות רלוונטיות.
  • לגבש המלצות לקובעי מדיניות לגבי תחומי הסוגיות שמתאימות להתייעצות ציבורית, לגבי שיטת ההתייעצות, ולגבי אפשרויות ההובלה המיטבית של התהליך בעתיד.

 

השערות

  • תמצא שונות בהתאמת טכנולוגיות דיאלוג לסוגיות שונות בהן עוסקת מערכת הבריאות.
  • לכל טכנולוגית דיאלוג ימצאו חסרונות אבל גם יתרונות ייחודים, אשר יאפשרו מענה מיטבי לסוגיה ספציפית.
  • בכל אחת מהסוגיות הנבחרות ימצא יתרון לטכנולוגית דיאלוג מסוימת. -

 

סוגיות

פרויקט "בריאות בכיכר" עסק בסוגיות הבאות:

  • טיפולי דיאליזה מכונות הדיאליזה מהוות טיפול מציל חיים בעבור האנשים הזקוקים להם. החולים מחויבים לעבור שלושה טיפולים בשבוע )לכל החיים או עד להשתלת כליה( על מנת להישאר בחיים. ברוב מדינות העולם המערבי מתחיל מחסור במכונות דיאליזה ביחס למספר החולים הזקוקים להן. הדיון עוסק במספר שאלות ערכיות: "האם צריך לקבוע עדיפות בתור לקבלת דיאליזה?", "מי צריך לקבל עדיפות בתור לקבלת הטיפול?", "האם גיל הוא קריטריון לגיטימי?", "האם צעירים צריכים לקבל קדימות בתור?", "האם אנשים מבוגרים שתרמו לחברה ו/או יש משפחה התלויה בהם, צריכים לקבל קדימות בתור?".
  • חיסון נגד וירוס הפפילומה וירוס הפפילומה מועבר באמצעות מגע מיני. הסכנה הטמונה לגברים מהנגיף כרוכה בד"כ בתופעות לוואי חולפות שלא מסכנות את חייהם. לעומתם, הנשים עלולות לפתח את מחלת סרטן צוואר הרחם בעקבות היחשפות לנגיף. סוגיה זו מעלה את השאלות הערכיות: "את מי צריך לחסן את הבנים, את הבנות, את שני המינים?", "מהם הנימוקים בעטים צריכה להיבחר האוכלוסיה שתתחסן?", "אילו ערכים אוניברסליים מתנגשים בדיון על נושא זה?".
  • ביטוח אשפוז סיעודי שיעור הקשישים באוכלוסייה, הנזקקים לאשפוז סיעודי, גדל בקצב מתמיד. עלויות האשפוז הסיעודי הן גבוהות מאוד, אולם ביטוח המאפשר את מימונו לא מצוי בסל הבריאות ובמקרים רבים החולה ומשפחתו מתקשים לשאת בנטל הכבד של המימון. סוגיה זו עוסקת בשאלות: "על מי מוטלת האחריות לממן את הביטוח הסיעודי עבור קשישים ונזקקים?", "האם אחריותו של הפרט לחסוך כבר מגיל צעיר למימון אשפוז סיעודי?", "האם יש ליצור מנגנון מיסוי ייעודי למימון הוצאות האשפוז הסיעודי?".
  • חיסון ילדים נגד נגיף הפוליו בשנת 2013 התפרץ בישראל נגיף הפוליו וכתגובה, יצא משרד הבריאות בקמפיין התחסנות לאומי. התרחיש יצר הזדמנות לנתח כ-32,000 דיונים מקוונים שנסובו באותם הימים סביב השאלה החיסונית. השיטה לניתוח התוכן שבוצע, שאולה מתוך הפרספקטיבה הסוציולוגית לשווקים המספקת תבניות מארגנות לניתוחן של אינטראקציות דיון בין שחקנים שונים.

 

שיטה

פיתוח כלי שיח אשר יתמקד בטכניקות להתייעצות ציבורית:

  • מדגמים מקדימים בוצעו על מנת לבחון את ההיתכנות לכך שהציבור יגיב לסוגיות המחקר המתוכננות, יתייחס עליהן ברובד הערכי ויעלה לגביהן תובנות בעלות משמעות. סוגיית החיסון נגד וירוס הפפילומה נבחנה באמצעות שאלון אינטרנטי שהופץ בשיטת כדור שלג (Snowball) ומולא ע"י 134 אנשים. בסוגיית התיעדוף במתן טיפולי דיאליזה נבחרה קבוצה סגורה והשאלון מולא ע"י 126 סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת תל אביב ומבית החולים אסף הרופא. סוגיית הביטוח הסיעודי נבדקה ע"י מדגם של חוקרים מתחום הבריאות והשאלון מולא ע"י 43 חוקרים ממכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות. ניתוח תוצאות המדגמים המקדימים, תרם לשיפור כל אחד מהשאלונים בנפרד, ולהבניית השאלון הסופי המאוחד.
  • סקרי אוכלוסייה באמצעות סקר טלפוני במדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל הבוגרת. הסקר מבוצע על ידי מכון "ב.י - כהן לחקר דעת קהל", הפועל במסגרת אוניברסיטת תל אביב. 
  • קבוצות דיון שותפים לו ארגונים שנרתמו למפעל השיח הציבורי, "בריאות בכיכר". בכל אחת מקבוצות הדיון בפרויקט, משתתפים כ- 15 עובדים ומתקיים בהן דיון מונחה, מעמיק, משתף ו"אזרחי" בסוגיות בעלות חשיבות ערכית להחלטות בנושאי בריאות, הנוגעות לחייו של כל אזרח במדינה. ארגונים מובילים בהגשמת החזון החברתי של מדינת ישראל הסכימו לממש אחריות חברתית הלכה למעשה, באמצעות השתתפות פעילה של חלק מעובדיהם בפרויקט ציבורי וחברתי בעל משמעות לאומית זה, תוך הנעת העובדים לעשייה חברתית והעשרת עולמם הפנימי. ארגונים אלו התבקשו לרתום 15 עובדים לקבוצות דיון שמקיימות מפגשי העשרה בני שלוש שעות במהלך יום העבודה. בין הארגונים השותפים: רשות המיסים, עירית מודעין מכבים רעות, עירית אשדוד, עירית רעננה, ארגון הג'וינט, התחנה המרכזית החדשה בת"א.

  • שיח מקוון ניצול של רשת האינטרנט המאפשרת תקשורת דו כיוונית בין השלטון לאזרח. ניהול של שיח מקוון בסוגיות ספציפיות בזמן אמת. לשם כך נפתחה הקבוצה "בריאות בכיכר מכון גרטנר", ברשת החברתית - Facebook והתקיימו בה דיונים חופשיים בנושאים ערכיים הקשורים למערכת הבריאות בישראל. נושאי הדיון התעדכנו אחת לשבוע. הקבוצה נוהלה על ידי חברי הצוות באופן שוטף, שווקה מפה לאוזן, ובאתרים רלוונטיים שונים ברחבי האינטרנט. החוקרים קראו לכל המעוניינים להצטרף לקבוצה ולהשתתף בדיונים מכל מקום ובכל שעה. בנוסף, התבצע אחזור של שיח מקוון שהתקיים באינטרנט בשנת 2013, בעקבות התפרצות נגיף הפוליו והמלצת משרד הבריאות להתחסן כנגדו.

ממצאים

במסגרת פרויקט בריאות בכיכר מצאו החוקרים כי אין שיטת שיח עדיפה ולכל שיטה יתרונות וחסרונות. עבודה רבה נדרשת בבואנו להתייעץ עם הציבור. יש לבחון ולנתח לעומק את הסוגיה העומדת על הפרק, ובראש וראשונה יש להגדיר את מטרת ההתייעצות ועל אילו שאלות מצפים מן הציבור להשיב. אח"כ יש לתכנן היטב את סוג הדיאלוג שיתקיים עם הציבור. יש לזכור שלא כל סוגיה שמקבלי החלטות מתלבטים לגביה מתאימה להתייעצות ציבורית.

ניתן להתאים את שיטות השיח, לסוג דיון ספציפי, כך שמיצוי התובנות בתהליך ההתייעצות עם הציבור יהיה מיטיבי:

 

מדגמים מקדימים

נמצא כי הפצת סקר בקרב קבוצה נבחרת או מדגם נוחות, היא שיטה יעילה לקבלת מדגם גדול ומהיר באופן יחסי. השיטה מביאה ליותר מחויבות מצד המשתתפים, החשים כי הם חלק מקבוצה נבחרת. מאידך, שיטה זו מוטה ולא מייצגת מכיוון שהיא מבוססת על מדגם נוחות. עם זאת,  נמצא כי זו הייתה שיטה יעילה ששיקפה במקרים רבים את עמדות המשתתפים בדומה לעמדות במדגם הסקר הטלפוני. בנוסף לכך, שיטה זו אפשרה לתקף ולשפר את מתודולוגיות השיח האחרות ולתת הבנה ראשונית לגבי תפיסות ערכיות בקרב הציבור

 

קבוצות הדיון

קבוצות הדיון סיפקו תובנות עמוקות בתהליך מיצוי של סוגיות ערכיות מורכבות, ואפשרו לזקק את הערכים המנחים את המשתתפים. כצפוי, בקבוצת הדיון ניתן היה ללבן את הסוגיות לעומקן, אולם דיון בקבוצה דרש הערכות מדוקדקת, כאשר נוכחות חוקרים מנוסים כמשקיפים בדיונים ותחקור של הדיון מייד בסיומו, הניבו רבדים נוספים של תובנה. עוד הסתבר כי התחדדות הדיון הרחיקה את האפשרות לגזור תמונת מצב כללי לגבי הלך הרוח בישראל.

 

הסקר הטלפוני

הסקר הטלפוני סייע במיפוי תמונת המצב הכללית ועמדותיו של הציבור בישראל בסוגיות השונות. באמצעות ניתוח השאלות זוהו דגשים לגבי דירוג העדפותיהם של המשתתפים בסקר, אך לא התאפשר להגיע למניעים הערכיים המנחים את המשיבים.

 

שיח מקוון

שיח מקוון יזום לא הוביל ליעד הרצוי. הניסיון ליצור דיונים יזומים בסוגיות ערכיות, באמצעות שיטת השיח השלישית של קבוצות דיון אינטרנטיות (באתרים שונים ובפורמטים שונים), לא הפיק פעילות מספקת ולא תרם לקידום הבנת החשיבה של הציבור בסוגיות שעלו.

שיח מקוון מאוחזר שהתבסס על אירוע התפרצות נגיף הפוליו, חשף את מפת השיח שנוצרה בציבור בתקופת קמפיין ההתחסנות וואת אינטראקציות הדיון שנוצרו בין השחקנים השונים.

 

מסקנות

תובנות מהשיח יכולות לסייע למקבלי ההחלטות ליצור אסטרטגיות תקשורת המקדמות בריאות בקרב הציבור.

בסופו של דבר, הציבור בישראל מסוגל ומוכן להביע את דעתו בסוגיות ערכיות ובשאלות של קביעת דרך פעולה, וניתן להפעילו בסוגיות בעלות מרכיב ערכי בולט. בהתדיינות הציבורית נדרשת התאמת המתודולוגיה לסוגיה, כדי למצות דקויות באופן מירבי. השיטה נבחנה ויושמה בהצלחה.

כמו כן, ניתן לספק למקבלי החלטות הבנה לגבי התפיסות האתיות של הציבור, אך בשל

מורכבות התהליך, נדרש צוות מקצועי, מיומן ומנוסה בתחום, שילווה את המהלך לאורכו.

 

 

חזור