אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
צוות
מחקרים בתחום היבטים פסיכוסוציאליים
פרויקטים מוזמנים
פרסומים
מחלות זיהומיות בקהילה
היבטים היסטוריים, בריאותיים ופסיכוסוציאליים של טיפולים בהקרנות כנגד מחלת הגזזת גירסה להדפסה

חוקרים:

חוקר ראשי:

ד"ר גיורא קפלן, ראש תחום היבטים פסיכוסוציאליים במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

חוקרי משנה:

פרופ' שפרה שורץ, חוקרת במרכז לחינוך רפואי ע"ש משה פריבס בפקולטה למדעי הבריאות

באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחוקרת במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות המרכז

הרפואי שיבא תל השומר

ד"ר דורית סגל אנגלצ'ין, מהמחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שרלוט ב' וג'ק ג' שפיצר, ראש -

המרכז לחקר וקידום בריאות האישה ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב

דן אבן, תלמיד מחקר )דוקטורנט( בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון וחוקר במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

ליאת הופר, סטודנטית בלימודי השלמה לתזה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון

ועוזרת מחקר במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

 

רקע:

בישראל, חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח זכאות לסל בריאות אחיד לכל אזרחי המדינה. קיימת זכות לקבל שירותי בריאות נוספים (שב"ן) תמורת תשלום. היענות הציבור לשב"ן גבוהה בהשוואה למדינות ה - OECD ואף עתידה להתרחב ולהשפיע על מערכת הבריאות.

הגידול במצטרפים לשירותי בריאות נוספים (שב"ן) בשנים 2002-2008 (כ- 24.9%) גבוה משמעותית מעליית שיעור המבוטחים בקופות החולים (כ- 9.8%) והשירותים הכלולים בשבנ"ים מתרחבים. כיום, כשלושה-רבעים מחברי קופות החולים מבוטחים בשב"ן.

נתוני רואי חשבון של המבטחים לגבי השימוש בשב"נים מעידים על גידול בעלות השימוש בשב"ן ובעלות הממוצעת למבוטח, בעיקר בבחירת מנתח (39%), תרופות וחסונים (12%) וחוו"ד שנייה (12%).

מגמות רכישת שב"ן מושפעות מהדרישה הצרכנית ומעלית מעורבות המטופלים בהחלטות השימוש בשירותי בריאות. לאלו השלכה לטווח ארוך על מערכת הבריאות הישראלית ותכנון שירותי הבריאות. לפיכך מתעורר הצורך לבחון גם את נקודת מבט הצרכנים.

 

מטרות:

  • לבחון היבטים היסטוריים, בריאותיים ופסיכוסוציאליים של טיפולים רפואיים בהקרנות שבוצעו בישראל ובמהלך העלייה לישראל כנגד מחלת הגזזת בהקשר לסוגיית היידוע אודות הנזקים שנגרמו כתוצאה מהקרנות לגזזת והשפעת ההקרנות בקרב נשים הסובלות מהתקרחות קבועה וכמעט מוחלטת.

 

באשר להשפעות ההקרנות על היידוע:

  • לבחון את סוגיית יידוע הציבור אודות הסיכון לפתח סרטן וגידולים שונים בטיפולים בהקרנות נגד גזזת, במטרה להציע מודל ליידוע במערכת הבריאות במצבים בהם מתגלה בדיעבד סיכון בטיפול רפואי שלא היה ידוע במועד מתן הטיפול.
  • לבחון שאלות ספציפיות בתחום היידוע לגבי הצורך ביידוע הציבור אודות המידע החדש ואופן ביצוע היידוע במידה ונדרש: על מי האחריות ליידוע, מהו קהל היעד ליידוע, מהו אופן היידוע הנדרש, מהם התנאים ליידוע ומהו עיתוי היידוע המומלץ.
  • כמו כן, המחקר יבחן שאלות הקשורות להשלכות היידוע של הציבור אודות נזקי הטיפולים בהקרנות, לרבות השלכות על מבצעי היידוע בשאלות העוסקות בנקיטת אחריות ואתיקה, והשלכות על קהל היעד ליידוע בשאלות הקשורות למהימנות היידוע והתגובה ליידוע. באשר להשפעות ההקרנות על נשים הסובלים מהתקרחות:
  • לבחון היבטים בריאותיים וחברתיים של הנשים שהוקרנו בשל מחלת הגזזת ונותרו עם קרחת כתוצאה מהטיפול, על פי דיווחן העצמי של אותן נשים אשר מופיע בתיקיהן במרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת. יחד עם מסמכים נוספים מאותה התקופה ומאמרים מדעיים שנרשמו בעקבות סוגיה זו המבטאים את תחושות ומצבן הבריאותי של אותן נשים.
  • לתאר את היקף התופעה )מספר הנשים עם סעיף ההתקרחות מתוך כלל הפונים למרכז לפיצוי נפגעי הגזזת( ואת דרגות חומרת סעיף זה, במידה וקיימות. על פי תיקיהן האישיים הקיימים במרכז.
  • לתאר את יחסם של רשויות המדינה (בריאות ומשפט) לסוגיה זו. באמצעות שילוב מסמכים ארכיונים, מסמכים ממשלתיים ודיווחן העצמי של אותן נשים מתיקיהן האישיים במרכז.

 

שיטות:

מחקר היסטורי חברתי תיאורי. המחקר יתבסס על מגוון מקורות מידע מתחילת המאה העשרים ועד היום, לרבות מקורות היסטוריים ותיקי פונים למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת. המחקר מבקש לכלול נתונים מתוך תיקי הפונים למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת בתל השומר בשנים 1995-2014 העוסקים בסוגיית היידוע ובסוגיית ההיבטים החברתיים והפסיכו סוציאליים של נשים שנפגעו מהקרנות:

  • נתונים אודות האופן בו יודעו הפונים על הנזקים כתוצאה מהקרנות (יידוע).
  • נתוני דיווח עצמי ופרטיהן הדמוגרפיים של נשים הסובלות מהתקרחות קבועה וכמעט מוחלטת.

הנתונים יימסרו לחוקרים באופן אנונימי בהתאם לחוק זכויות החולה, כמפורט בהמשך,

ובהמשך ינותחו באופן אנונימי להבנת תהליכי היידוע ותהליכים חברתיים ופסיכו סוציאליים -

בקרב נפגעי ההקרנות.

כמו כן כולל המחקר ניתוח מקורות היסטוריים אודות טיפולי ההקרנות לגזזת, לרבות

מסמכים ארכיונים, ממשלתיים ופרטיים מאותה התקופה, וכן מאמרים ,ספרים מדעיים, כלי

התקשורת השונים, חוות דעת משפטיות דוחות מחקר ובלוגים שונים. גם הנתונים שיאספו

ממקורות אלה ינותחו באופן אנונימי.

במידה ובהמשך המחקר, יערכו ראיונות אישיים או טלפוניים הם יהיו בהתאם להתפתחות

המחקר ויעודכנו בהתאם.

שלבי המחקר:

המחקר יבוצע על ידי איסוף חומרים ממגוון מקורות מידע. המחקר יבוצע במספר שלבים.

ראשית, סקר ספרות היסטורי הכולל רקע לנושא מהעולם. שנית, סקר ספרות היסטורי בנושא בישראל. החיפוש יערך במאגרים אקדמיים שונים כגון, Pubmed , ,Ebsco ספרים וכתבי עת רפואיים וסוציולוגיים, מתחילת המאה העשרים ועד היום. במקביל לחיפוש במאגרים האקדמיים יתקיים חיפוש במסמכים ממשלתיים ופרטיים, עיתונות לסוגיה, בלוגים שונים, תקשורת מדוברת, דוחות מחקר וחוות דעת משפטיות בנושא.

כמו כן כולל המחקר איסוף נתונים רלוונטיים הנוגעים לסוגיית היידוע וההשפעות החברתיות ופסיכו סוציאליות של התקרחות מתיקי פונים למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת בין השנים  2014-1995.

במחקר נבקש לבצע דגימה מתוך תיקי הפונים למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת, לבחינת סוגיות היידוע בקרב גברים מוקרנים ונשים מוקרנות וההשפעות החברתיות והפסיכוסוציאליות של התקרחות בקרב נשים מוקרנות, וזאת באמצעות דגימה עקבית מכוונת בשכבות (stratified purposeful) (לפי Miles MB., Huberman, AM.. Qualitative Data Analysis: An Expanded Sourcebook, 2nd Ed. Thousand Oaks: Sage Publications; 1994), שבה הקריטריון להכללה בדגימה הוא המצאות תיק תביעה במרכז הלאומי לגזזת, ובתוך קריטריון זה יידגמו תיקים על פי מין ובהמשך על פי מועד הפנייה, על פי המתכונת הבאה:

מתוך כלל הפונים למרכז, יידגמו 600 תיקים:

300 תיקים של גברים

300 תיקים של נשים כשיכללו בהם רק תיקים של נשים שהוכרו בתהליך הפנייה למרכז -

כזכאיות לפיצוי לפי סעיף 77 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה

תשט"ז 1956), כלומר זכאיות לפיצוי על חוסר שיער (alopecia universalis).

הדגימה המוצעת היא לכל אחת מ- 20 השנים 2014-1995 דגימה של 30 תיקים:

15 תיקים ראשונים בחודש ינואר: 8 תיקים ראשונים של גברים, 7 תיקים ראשונים של נשים

שזכו להכרה בסעיף 77 כמוסבר לעיל

15 תיקים ראשונים בחודש יולי: 7 תיקים ראשונים של גברים, 8 תיקים ראשונים של נשים

שזכו להכרה בסעיף 77 כמוסבר לעיל

נכון ליולי 2013 הוגשו למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת 43,543 תביעות, ומתוכן הוכרו

24,314 אנשים כמי שנפגעו מהטיפול וקיבלו פיצויים בהתאם למצבם הבריאותי (צ'רקה מ.

מאבקם של נפגעי הטיפול בגזזת: האומנם מאבק שנכשל?. מעשי משפט. 2014 ; ו': 135-156).

בהמשך, המחקר ישאף להקיף את הנשים הקרחות בעקבות טיפולים לגזזת בשנות ה- 50

שפנו לקבל פיצוי מהמדינה, ובהערכה ראשונית כ- 3500 נשים (זוהי הערכה על פי נתונים

היסטוריים, המספר עתיד להיבדק במהלך המחקר).


אתיקה:

איסוף הנתונים מתוך תיקי הפונים למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת יבוצע על פי כללים

אתיים הנהוגים בעיון בתיקים רפואיים, על פי סעיף 20 (א) (7) לחוק זכויות החולה תשנ"ו-

1996 , המתיר למטפל או מוסד רפואי למסור מידע רפואי ש"נועדה לפרסום בביטאון מדעי,

למטרות מחקר או הוראה בהתאם להוראות שקבע השר ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים

של המטופל" .

כמפורט להלן:

  • המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת יעסיק עובד/ת מטעמו לצורך איסוף התיקים בהתאם לפרטי הדגימה המופיעים לעיל.
  • העובד מטעם המרכז יוציא את התיקי הפונים, ויאסוף מתוכם חומרים הרלוונטיים למחקר על פי הנחיות החוקרים: חומרים הקשורים ליידוע וחומרים הקשורים להיבטים חברתיים ופסיכו סוציאליים של התקרחות בקרב הנשים הפונות: פרוטוקולים של הפונים בוועדות השונות לצורך קבלת פיצויים, מכתבים אישיים ופניות אישיות המצורפים לתיקים, פרטים דמוגרפיים כלליים (ללא פרטים מזהים כאמור).
  • לאחר איסוף הנתונים, העובד יבצע קידוד למחיקת פרטים מזהים של המטופלים: שם מלא + תעודת זהות ושמירה על אנונימיות.
  • לאחר הקידוד יועבר המידע לחוקרים, ללא פרטים מזהים (שם מלא ותעודת זהות).
  • בהמשך יתבצע ניתוח של המידע. המידע ינותח ויפורסם בצורה אנונימית.

 

קריטריונים להכללה (עיקריים בלבד):

המחקר ידגום פונים למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת: גברים וכן נשים הסובלות מקרחת

מלאה או חלקית.

 

קריטריונים לאי הכללה (עיקריים בלבד):

במסגרת הדגימה לא יכלול המחקר את אוכלוסיית הנשים שפנו למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי

הגזזת ואינן סובלות מקרחת מלאה או חלקית.

התייחסות להכללת נשים בהריון אוכלוסיות מיוחדות ילדים וחסרי כושר שיפוט (כולל היבטים אתיים, תועלות לנבדקים סיכונים ואי נוחות).

המחקר כולל עיון בתיקי פונים למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת, ועשוי לכלול גם תיקי נשים

הרות, אם כי סוגיית ההיריון אינה רלוונטית למחקר, ובכל מקרה התיקים ימסרו לחוקרים כשהם מקודדים וללא פרטים מזהים.

המחקר אינו מקיף אוכלוסיות מיוחדות ילדים וחסויים חסרי כושר שיפוט.

 

משך המחקר:

שנה.

 

טווח גילאים:

אנשים שהוקרנו נגד גזזת בין השנים ינואר 1946 לדצמבר 1960 בישראל ובארצות שונות

במהלך העלייה לישראל, ופנו למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת על פי החוק לפיצוי נפגעי

גזזת התשנ"ד- 1994

 

מספר משתתפים:

דגימה של 600 תיקי פונים למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת, כמפורט לעיל

הליך המחקר: המחקר יבוצע על ידי איסוף חומרים מתיקי פונים למרכז הלאומי לפיצוי נפגעי

גזזת ומגוון מקורות מידע נוספים כמפורט.

 

כלי המחקר:

1 . איסוף מידע מתיקי פונים למרכז נפגעי הגזזת. 2 . מסמכים ארכיוניים, מאמרים, ספרים,

כתבות עיתונאיות, בלוגים ופרסומי המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת.

 

ניתוח הנתונים:

המידע שייאסף ינותח בשיטה האיכותנית תיאורית. נתונים המופיעים בתיקי פונים למרכז -

הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת ינותחו באופן אנונימי באמצעות סטטיסטיקה תיאורית.

הנתונים יועברו לחוקרים על ידי המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת באופן מקודד ואנונימי

וללא פרטים אישיים מזהים (שם מלא ותעודת זהות), על פי סעיף 20 (א)  (7) לחוק זכויות

החולה תשנ"ו- 1996 , המתיר למטפל או מוסד רפואי למסור מידע רפואי ש"נועדה לפרסום

בביטאון מדעי, למטרות מחקר או הוראה בהתאם להוראות שקבע השר ובלבד שלא נחשפו

פרטים מזהים של המטופל" .

 

 

 

חזור