אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
צוות
מחקרים בתחום היבטים פסיכוסוציאליים
פרויקטים מוזמנים
פרסומים
מחלות זיהומיות בקהילה
חקר מגמות בהתייחסות הציבור הישראלי לחיסון בתרכיב פוליו מוחלש בהמלך ההתפרצות של 2013 גירסה להדפסה

חוקרים:

ד"ר ברוך ולן, ד"ר גיורא קפלן, עמית הופרט

 

רקע:

בעקבות גילוי של נגיף הפוליו במערכת הביוב יצא משרה"ב במבצע חיסונים ארצי בתרכיב פוליו חי מוחלש. למרות שמידת ההיענות למבצע הייתה גבוהה נותרו שאלות פתוחות שקשורות להתייחסות הציבור לחיסונים חברתיים מעיקרם.

 

שאלות המחקר:

ניתוח המניעים להתחסנות/אי התחסנות. היענות לחיסון לפי התפלגות סוציו-דמוגרפית. תהליך קבלת ההחלטות. בחינת מודעות ותפיסות להתחסנות "חברתית /אלטרואיסטית". ניתוח אמון הציבור במשרה"ב.

 

שיטות מחקר:

סקר טלפוני למדגם מיצג של 1015 הורים לילדים עד גיל 10 . עבור משתנים רציפים חושבו ממוצעים, סטיות תקן, עבור משתנים קטגוריאליים חושבו התפלגויות. הקשר בין המשתנים נבחן בעזרת מבחני חי בריבוע ופישר. ניתוח רב-משתני נעשה ברגרסיה לוגיסטית.



מימצאים ומסקנות:

המגמות הבולטות בהתנהלות הציבור במהלך המבצע:

  • היענות גבוהה בציבור כולו עם הבדלים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה. נטיה להתנהלות שבטית שמבוססת על תפיסת סכנה ואמון בממסד.
  • התייחסות ראציונלאלית כמרכיב עיקרי בהחלטה להתחסן או לא להיתחסן.
  • נטייה לאיסוף מידע עצמאי בטרם קבלת החלטה תוך הישענות על מקורות מידע שונים במקביל.
  • אמון גבוה במשהב"ר שהשפיע על ההיענות החיסונית, לעומת השפעה מזערית לתפיסות האנטי-חיסוניות.
  • יותר ממחצית מהאנשים היו מודעים למרכיב האלטרואיסטי שבהתחסנות. היתה נטיה לשלב את האינטרס האישי והאינטרס החברתי כמניע להתחסנות.

 

המלצות:

בשל המגמות שזיהינו בהתיחסות הציבור לחיסונים, מומלץ לשים דגש על:

השענות על טיעונים ראציונליים בקידום חיסונים, טיפוח תפיסות של סולידריות-חיסונית, 

התייחסות מותאמת להתנהגות שבטית של האוכלוסייה הישראלית.

 

גורם מממן:

המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות

 

חזור