אפידמיולוגיה
סרטן וקרינה
מחלות לב וכלי דם
בריאות האישה והילד
היבטים פסיכו-סוציאליים של בריאות
צוות
מחקרים בתחום היבטים פסיכוסוציאליים
פרויקטים מוזמנים
פרסומים
מחלות זיהומיות בקהילה
"האם זה מתפקידי?" התייחסות רופאים ראשוניים ל- "תחלואה החדשה" בקרב מטופליהם הצעירים גירסה להדפסה

חוקרים:

דפנה לוינדון, שרהלי גלסר, זאב חורב, חנן מוניץ, ד"ר גיורא קפלן

 

רקע:

השכיחות הגבוהה של פניות לרופאי ילדים על רקע בעיות הנובעות מקשיים התפתחותיים, התנהגותיים ופסיכו-סוציאליים מאפיינת את מרבית מדינות המערב ובכללן את ישראל. מחקר

גדול בישראל העלה שרופאי ילדים נמנעים מליטול תפקיד פעיל בטיפול במקרים אלה ומעדיפים

להפנות אותם למומחים בתחום. בירור נקודת המבט של הרופאים באשר למעורבותם בתחומים

רגשיים והתנהגותיים יכולה לתרום לקביעת נהלים לשיפור יכולתם לאתר מוקדם ולכוון את הילדים המאותרים לטיפול המתאים.

 

מטרות:

המחקר הנוכחי נועד לבדוק כיצד רופאי הילדים תופסים את תפקידם בהקשר של איתור וטיפול

בבעיות רגשיות והתנהגותיות של ילדים עד גיל 10.

 

שיטות מחקר:

שאלון אנונימי שהוכן במיוחד לסקר זה נשלח באמצעות מערכת אינטרא-נט של שרותי בריאות כללית לכל רופאי הילדים ורופאי המשפחה המטפלים בילדים.



תוצאות:

231 רופאים השיבו על השאלון. הגיל הממוצע של כלל הקבוצה נע בין 46-50, וכמעט מחציתם היו נשים רוב המוחלט של המשיבים (94.7%), סברו שיש להם תפקיד בזיהוי קיומה של בעיה רגשית נפשית או התנהגותית ושמתפקידם להפנות את המטופל למומחה. כ- 40% סברו שתפקידם להיות מעורבים בניהול הטיפול, וכשליש ענו שתפקידם מחייב אותם גם להיות מעורבים בטיפול עצמו, ורוב השאר סברו שהצורך במעורבות בטיפול או בניהול הטיפול תלוי בנסיבות ספציפיות. פחות מחמישית מהרופאים (17.5%) טענו שתחום אחריותם לא כולל ניהול הטיפול בבעיות רנ"ה. המכשול העיקרי בפני מעורבות רבה יותר בטיפול היו העדר הכשרה מתאימה ומגבלות זמן.

 

סיכום:

חשוב שמעמדם המכובד בעיני המשפחות ומקומם הלא סטיגמטי במערכת ינותבו לשיפור  האיתור המוקדם של בעיות רגשיות והתנהגותיות ע"י הדרכה מתאימה והוספת יעוץ ותמיכה.

 

פרסומים:

 

Glasser S., Levinson D., Bina., R., Munitz H., Horev., Z., and Kaplan G. Primary Care Physicians' Attitudes Toward Postpartum Depression: Is It Part of Their Job?. Journal of Primary Care & Community Health2015, DOI: 10.1177/2150131915614069

 

 

חזור