(Direct-to-Consumer Genetic Testing). בהתאמה, גוברת המודעות לקיומו של כלי אלקטיבי זה, המשמש להפקה ולימוד של מידע גנטי אישי ואף עולה שיעור הצריכה של הבדיקות. את הבדיקות הגנטיות DTC ניתן לסווג לשלוש קטגוריות: ערכות בדיקה עצמיות - home / self-test kits; שירות דגימה עצמית ושליחתה לאנליזה במעבדה - self-testing mail order; שירות המספק "פרופיל" גנטי אישי רחב ומאפשרות התעדכנות ישירה באמצעות אתר החברה באינטרנט. בדיקות אלו מסופקות לצרכן על-ידי חברות מסחריות, לרוב אינן מצריכות מרשם רופא, אינן מלוות בייעוץ גנטי הולם ורובן אינן עוברות הליכי בקרת איכות, טרם שיווקן לצרכן. רגישותו של המידע הגנטי האישי תוצר הבדיקות, ביחד עם מידת דיוקן המפוקפקת ואופן מסירת המידע האמור לצרכן-הנבדק, מהווים כשלעצמם מקור לדאגה הדורש התייחסות.

מדובר בתופעה המשקפת נאמנה את המגמה העכשווית, של הגברת אחריותו האישית של הפרט לבריאותו וניהולו את סיכוני הבריאות של עצמו, כמו גם מגמות נוספות. הבדיקות הגנטיות DTC מהוות נושא לדיון סוער למדי במדינות המפותחות, במסגרתו נבחנים טיעונים בעד ונגד שיווקן של הבדיקות באופן בו משווקות וכן, השלכות אתיות-משפטיות-חברתיות של בדיקות אלו כגון: הטעיית צרכנים, דגימה ובדיקה של קטינים, שימוש שלא כדין בבדיקות ובמידע המתקבל מהן, היעדר הסכמה מדעת וכיו"ב.

כמו כן, מתנהל אף דיון ער סביב שאלת הרגולציה, ההסדרה החקיקתית, של הבדיקות הגנטיות DTC - ייצורן, שיווקן וצריכתן. גופים וקבוצות מקצועיות העוסקים ברפואה גנטית (דוגמת ה - ACMG[1] , ASHG[2] וה - [3]HGC), כמו גם גופים האמונים על הגנת הצרכן, מובילים את הדיון בנושא אל עבר הסדרה חקיקתית ברורה, תוך שהם דוחקים במחוקקים ובממשלות המקומיות לנקוט עמדה, לנוכח הקשיים האתיים והמעשיים הכרוכים בבדיקות אלו. בשלב ביניים זה, מציעים גופים אלו קווים מנחים, המלצות ו - Codes of Practice וולונטריים לאימוץ.

להלן מפורטות מספר המלצות להתמודדות עם הבדיקות הגנטיות DTC. בהמשך, מופיעה סקירה רחבה ומפורטת של הסוגייה, התומכת בהמלצות האמורות.

המלצות

1. חינוך הציבור - מוצע להוציא הודעת אזהרה לציבור הצרכנים, המתריעה בפני הסיכונים הטמונים בבדיקות הגנטיות DTC והשלכותיהן על הנבדק ומספקת עצות והכוונה לצריכתן המושכלת, כאשר המרכזית שבהן: אין זה רצוי לבצע בדיקות גנטיות ללא הכוונה מקצועית של רופא מומחה בגנטיקה / יועץ גנטי ורצוי להימנע בכל דרך מקבלת תוצאות בדיקות גנטיות, שלא באמצעות רופא או יועץ כאמור (דהיינו, במסגרת ייעוץ גנטי מקצועי).

2. הנחייה - מן הראוי לקבוע קווים מנחים, תְקנים והמלצות מקצועיות (Guidelines / Code of Practice) ולהביאם לידיעת החברות המשווקות את הבדיקות בישראל, ציבור הרופאים והיועצים הגנטיים והציבור הרחב.

3. פיקוח ובקרה - ישנו צורך בפיקוח ובקרה הן על אמצעי השיווק, האינטרנט במיוחד (ניסיון לפקח על אתרי אינטרנט 'מפוקפקים' המשווקים בדיקות גנטיות מנבאות, במיוחד) והן, על מעבדות דיאגנוסטיות הפועלות בארץ, במסגרת רישוי המעבדות.

4. חקיקה - מומלץ לעגן את המדיניות בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה. על החקיקה להתמקד: 1) בצורך בהפניית רופא לביצוע בדיקה גנטית ובחיוב לקבלת תוצאות הבדיקה, באמצעות רופא ובמסגרת ייעוץ גנטי; 2) בהגנה על קטינים באמצעות הגבלת נגישותם לבדיקות; 3) בנושא רישוי המעבדות שיבצעו הבדיקות הגנטיות.

למאמר המלא

חזור