מרכזת הרישום
גב' ג'ני מוסקוביץ-ברקאי
רקע
היפגעות הינה סיבת המוות העיקרית בגילאים הצעירים ואחד הגורמים העיקריים לאובדן שנות חיים פוטנציאליות עד גיל 45. פרוייקט רישום הטראומה הוקם בשנת 1995 בעקבות המלצות ועדת רווח. הרישום הוקם ע"י ויטה בראל ז"ל, שהיתה מנהלת היחידה לחקר שרותי בריאות במכון גרטנר, אשר יזמה, הקימה, ניהלה וקידמה את הרישום עד יום מותה.
מטרות הרישום
מטרת הרישום הינה קידום איכות הטיפול בנפגעי טראומה. ברמת בית החולים - קיום מאגר מידע זמין על נפגעים מאושפזים, שתומך בניהול הטיפול בפצועים ומשמש כלי לשיפור איכות הטיפול. ברמה הלאומית - קיום מאגר לאומי שישמש לניטור היפגעויות, יסייע בגיבוש תוכניות מניעה וקביעת מדיניות בריאות בתחום הטראומה בישראל.
בתי החולים שברישום
כיום משתתפים ברישום הלאומי 20 בתי חולים: כל ששת מרכזי העל לטראומה - רמב"ם, מרכז רפואי רבין, שיבא, מרכז רפואי תל-אביב, הדסה עין-כרם וסורוקה ו-14 מרכזים אזוריים לטראומה - הלל יפה, קפלן, אסף הרופא, מרכז רפואי לגליל, שערי צדק, וולפסון, פוריה, זיו, ברזילי, העמק, לינאדו, נצרת אנגלי , מאיר ויוספטל.
איסוף הנתונים
הנתונים נאספים בביה"ח ע"י רשמות טראומה תוך בקרה של מתאם/ת טראומה ובאחריותו של מנהל יחידת הטראומה. הנתונים מוקלדים למערכת ממוחשבת ומועברים למאגר המרכזי המנוהל במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר.
קריטריונים להכללה ברישום
מאגר רישום הטראומה כולל את כל הפגיעות המוגדרות לפי הקוד הבינלאומי של ICD-9 CM בין 800- 959.9. ברישום נכללים כל הפצועים שהתאשפזו בביה"ח או נפטרו במחלקה לרפואה דחופה או שהועברו לבית חולים אחר, בעקבות פציעה.
המאגר אינו כולל פצועים שנפטרו בשטח האירוע או בדרך לבי"ח, פצועים שלא אושפזו בביה"ח או פצועים שהגיעו לחדר מיון והתאשפזו 72 שעות ויותר לאחר האירוע.
היקף המאגר המרכזי
המאגר המרכזי של רישום הטראומה כולל כיום נתונים של מעל 600,000 פצועים שאושפזו במרכזי הטראומה בישראל, כאשר לכל פצוע כ-200 שדות.
סוג המידע הנאסף
המידע הנאסף על כל אחד מהפצועים שברישום כולל קרוב ל-200 משתנים: פרטים דמוגרפיים, נסיבות הפציעה, סוג וחומרת הפציעה, מקום התרחשות הפציעה, טיפול קדם בי"ח, אופן ההגעה לבי"ח, מחלקות אשפוז, פרוצדורות וניתוחים, אבחנות, חדר הלם, טיפול נמרץ, משך שהייה באשפוז, יעד שחרור, תוצא ועוד.
בקרת איכות ושלמות המידע
יחידת הטראומה וצוות הרישום בביה"ח הם האחראים לאיכות הנתונים ולמידת דיוקם. יחד עם זאת, לאחר קבלת הנתונים מבתיה"ח וקליטתם במאגר המרכזי, מתבצעות בדיקות לוגיות ואחרות לבחינת איכות ושלמות המידע. נתונים חסרים, לא ברורים או שגויים עוברים תיקון והשלמה.
בכל שנה, מקבל כל בי"ח דו"ח המשווה את תוצאות ביה"ח ביחס לממוצע ביה"ח המקבילים לו, על מנת לקבל תמונת מצב של הטיפול בפצועים באותו ביה"ח ביחס לאחרים.
עיבוד הנתונים
הנתונים נקלטים במרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה ומועברים לקובץ SAS המשמש לעיבודם הסטטיסטי.
עיבוד הנתונים מבוצע לצורך בקרת איכות, כפי שמוגדר בסעיף קודם, כמו גם עבור מחקרים, מידע למקבלי החלטות וקביעת מדיניות וכו'.
שימוש בנתוני הרישום
בתי החולים עושים שימוש שוטף בנתוני הרישום לצרכיהם. כמו כן, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה פועל בשיתוף פעולה עם גורמים רבים הקשורים לחקר היפגעויות בישראל, כמו גם עבור משרד הבריאות, הרשות לבטיחות בדרכים, משרדים ממשלתיים אחרים, בי"ח, רשויות, גופים בינלאומיים, כמו ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות האמריקאי ועוד, ולטובת מחקרים. נתוני רישום הטראומה מספקים כלי לקבלת החלטות ברמה הלאומית, כמו המועצה הלאומית לטראומה, הועדה לבחינת מערך הטיפול בכוויות בישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועוד.
נתוני רישום הטראומה מהווים בסיס לעבודות ופרסומים בתחומים הבאים: פגיעות ראש, תאונות דרכים, תאונות בית, פגיעות ספורט, פציעות ילדים, השוואה בין יהודים לערבים במאפייני פציעה ואשפוז, פגיעות עקב אירועי טרור, ועוד.
דוחות מסכמים
מופקים בשתי גירסאות:
דו"ח ברמה הלאומית מופק אחת לכ- 4 שנים ומופץ בתפוצה רחבה למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה אחרים, לכל בתי החולים, לספריות אקדמיות ולגורמים נוספים הקשורים להשלכות של תאונות והיפגעויות, כגון: משרדי ממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חברות ביטוח ועוד. דו"ח זה כולל נתונים עיקריים על פצועים שאושפזו בבתיה"ח בישראל ומגמות לאורך השנים.
דו"ח שנתי מופק עבור מרכזי הטראומה שברישום ומופץ בתפוצה מצומצמת למנהל יחידת הטראומה ומנהל ביה"ח, עם נתונים רלוונטיים למרכז הטראומה הספציפי. הדו"ח כולל נתונים של ביה"ח, תוך השוואה לממוצע של יתר מרכזי הטראומה.
חזור |
